יום רביעי, 20 בנובמבר 2013

זן-שיאצו על פי נעמי - שיעור מספר 6

מה היה לנו השבוע?
הגעתי לשיעור ביום שני מסוף שבוע בסיני. מההר הגבוה, שם אין לי צורך בכלום. רק לנשום ולנוח על הסלעים. להתמוגג מהכחול בשמיים, מהעננים, מההרים הגבוהים וצורות הסלע.
שם למדתי שיאצו, לפני שידעתי את המילה הזו. להישען בכל הגוף, לטפס על סלעים, לשמור על איזון בירידות, לשאוף פנימה נוף הרים, לחוש את הלב מתרונן.
כשהגעתי ללימודי השיאצו לפני מיליון שנה, זו הייתה התחושה. ונדהמתי שאפשר לחוש אותה עם בני אדם. כך, פשוט. לגעת בנשמה.
כל השנים אני נעה בין שני העולמות המקבילים הללו. למזלי אני עושה את הדבר שאני הכי אוהבת בעולם. ללמד. להיות בחיבור לאחדות. וכל פעם להבין קצת יותר את הלא ידוע. הללויה.

השבוע, חזרנו על השיעור הקודם והעמקנו בו.
יצרנו טיפול מתנועות הידיים והרגליים של מרידיאני הריאות והמעי הגס, ומרידיאני הטחול והקיבה. ובכך ראינו שיש סדר ומקצב לדברים, ואנו יוצרים ריקוד. זוהי תבנית התנועות.
התמקדנו בעבודה עם צבעים בהקשר של המרידיאנים, ובכיתת הבוקר, נכנסנו גם אל הצבעים המשלימים.

אולם הדבר החשוב יותר והמשמעותי בשיעור זה, היה לקחת את העבודה על המרידיאנים לזמן עבר, אותו בחרנו במשותף עם המטופלים. ההנחה מאחורי העבודה הזו, היא שאנו מכלול של זיכרונות האגור בגוף. בעודי עובדת על גיל הילדות, או כל זמן אחר, ניתן לחזק ולפתוח ולאזן את ההווה, בקלות רבה ובמהירות.
החוויה בכיתה הייתה עוצמתית ורב מימדית.

עוד נקודה שכדאי לזכור - שילבנו כוחות, ועבדנו מתוך חיבור אחד לשני בקבוצה. אתם מוזמנים לעשות זאת גם בתרגולים. להתחבר לקבוצה. אנו רשת. וזה עוזר לחיבור להיות עמוק ופשוט יותר. רשת של ריפוי פשוט! רשת של אהבה.

הכי חשוב - לתרגל!!!!!!!!!!!!

וכמה תמונות מסיני...






יום חמישי, 14 בנובמבר 2013

זן-שיאצו על פי נעמי - שיעור מספר 5


 כל פעם מחדש, כשמתחיל השיעור, אין לי מושג מה הולך להיות בו. כל מה שאני יודעת זה שיצרתי נתיב, בתחילת השנה שהכיוון שלו הוא לימוד רב שכבתי., כדי שבסוף התהליך, ייווצר מארג שלם של תובנות בגוף, בתחושה, בהתכוונות, בהפעלה פנימית של מרידיאנים ונקודות, בהפעלת תבניות אור גאומטריות וביצירת ריפוי רב מימדי. כי הרי הכל אחד. ואנו מארג צבעוני ושמח שכל צליל וכוונה, ולחץ שווה, מהדהדים בתוכו ויוצרים את נתיב הריפוי האישי. וזה עולם כל כך רחב, כקוסמוס עצמו. וזו זכות גדולה,והודיה רבה, ללכת בדרך זו עם תלמידי.
בסדנת אבני מרפא "אבנים עם לב" שהייתה השבוע, ראיתי פתאום, איך הרצון שלי להביא את הכל במפגש אחד, הוא מוגזם למדי... ועדיין יכולה להעביר את החוויה. את הריפוי שנוצר מתוך ההדהוד הגאומטרי. אחד המשתתפים בסדנה, שמרפא את עצמו בשנים האחרונות, בריפוי עצמי מתאונה קשה, ומבחינת הרופאים, הוא נס מהלך, אמר בסדנה שהוא חש את עוצמת הריפוי ומרגיש שזו רפואת העתיד. מכיוון שהוא מבין לעומק רפואה סינית, הוא נגנב מהאפשרויות הגלומות במודל, אותו אני מכנה ספיראלת החיים, ובכיתות אנו רק בתחילתו. תגובה זו, הייתה אישור נוסף לאושר שאני חשה בהפעלת התבניות ולימודן. 

אבל מה למדנו השבוע?
לקחנו לנו רק 4 מרידיאנים. את אלו ששייכים לחיבור לעולם. (צהוב וירוק), וממוקמים במרכז הגוף מבחינת העומק.
מעי גס וריאות וקיבה וטחול. ולמדנו למתוח אותן בזוגות, ובידיים וברגליים. והפלא ופלא, קיבלנו טיפול פשוט שמתאים למרידיאנים אלו, ועל הדרך ראינו וחווינו את המתיחות שנמשכות במקביל לגוף ומעבר לו. ראינו את ההבדל, מתוך הטעויות שעשינו, בין להפעיל לחץ כלפי מטה (לא נעים בכלל), או למתוח מקביל לאדמה ומעבר לגוף (נעים נעים).המשכנו עם המרידיאנים האלו אל הגב, ועבדנו בתוך עמוד השדרה, כמו שלמדנו לפני שבוע, על החוליות המתאימות מבחינת אזורי הרוחב.
החוליות העליונות לריאות, מול הסרעפת, לקיבה, מול הטבור לטחול ולמעי הגס, פשוט, הרמנו את האגן ונתנו לו לנוח.
ואח"כ למדנו למתוח מכף רגל עד השכמה, ולהרים את האגן ללא מאמץ בתנועה שמאד משחררת עומסים מהגב.

ובתמונות:
מתיחה למרידיאני הריאות והמעי הגס

מתיחה לריאות

מתיחה למעי הגס

מתיחה לריאות


מתיחה למעי הגס

מתיחה למרידיאני הקיבה והטחול


מתיחה לטחול


מתיחה לקיבה

מתיחה לטחול


מתיחה לקיבה












יום שלישי, 5 בנובמבר 2013

זן-שיאצו על פי נעמי - שיעור מספר 4


התחלנו את השיעור בישיבה שקטה.
את המתיחות אותן אנו עושים בתחילת השיעור, תרגלנו עם תנועות הידיים לכל מרידיאן.
מתיחה בזוגות, ואז מתיחת המרידיאן בשכיבה על הגב. למדנו למתוח, כשהגוף בתנוחה אחרת, להתכוונן בתוכנו לפתיחת המרידיאן על יד כדור אור צבעוני, המתאים לצבע המתיחה.
למדנו על הגוף כפרקטל, והשכבות הפנימיות שלו נמשכות אל תוך עמוד השדרה האנרגטי שהינו בצבע זהב, ולתוך צינור הכסף שבתוכו. כשאנו עובדים עם שלושה צבעים בתנועה סיבובית, אנו מביאים את הגוונים מתוך העומק. והתוצאה, היא פתיחה רבה יותר במסלול האנרגטי.
חזרנו על המתיחות בגב ואז הוספנו את הדרך לעבוד על החוליות, בעדינות, ולששה כיוונים. חווינו את הסוטול והעומק שעבודה עדינה זו מכניסה אותנו.
למדנו את הדרך להפעיל ערכת עזרה ראשונה הטמונה בידיים. כשאנו בוחרים קצה מרידיאן ואת ההשתקפות שלו כדי לעזור ברגעים שיש צורך בעזרה מידית. כמו כאבי ראש, כאבי גב, נקע, בחילות כאבי מחזור ועוד.
השתמשנו בשלוש שאלות כדי לבדוק האם בחרנו נכון.
1. הכאב יורד? כן - בחירה נכונה, לא - בחירה לא נכונה
2. הכאב עולה? - כן - בחירה לא נכונה, לא - להמשיך להקשיב
3. יש שינוי? - כן- בחירה נכונה, לא - בחירה לא נכונה.
גם כאן, יש צורך לנו כמטפלים להפעיל את החיבור לאדמה ולעבוד מתוך הקשבה.
הסיבה לשימוש בכפות הידיים לעזרה ראשונה היא, משום שזה קצה הגוף. לקצה השפעה חזקה על המרכז. כמו שהעלים בקצה העץ הם הסופגים את אור השמש ודרכם מתרחש האידוי. העלים בקצה, משפיעים על העץ כמכלול. כף היד, משפיעה על מרכז הגוף.

עבדנו בשיעור גם להרגיש את המרידיאנים בגוף שלנו. בעיקר את מרידיאן שלפוחית השתן שעובר לאורך הגב. כשאנו עושים את מתיחות הגב תוך התכוונות מדויקת יותר, העבודה נהית עמוקה ופשוטה.

המתיחות הן הכלי שלנו לריפוי עצמי ולאבחון עצמי. אני מכירה את הספקנו האומרת כי, תמיד כשמותחים פעם שנייה, הגוף גמיש יותר. אז, אנה תרגלו. גם פעם שנייה, ואז הפעילו את הכלים וראו את ההבדל. כוונה מדויקת עושה את כל ההבדל ופותחת מעברים אנרגטייים. ההשלכות של המשפט הזה הן עצומות לכל תחום בחיים.

אני יוצאת מהשיעור של הבוקר עם התחושה של רב מימדיות. תוהה לפעמים האם לא מעמיסה עליכם באופן הזה, ומצד שני, ברור לי בתוכי, כי כך צריך ללמוד היום. מהתחלה, להבין ולחוות אחדות ורב מימדיות. האסימון יפול ברגע הנכון
שיהיה לנו המשך שבוע נפלא
נעמי

יום שישי, 1 בנובמבר 2013

מים מים בששון

גאומטריה, אור, חיים, תנועה, תודעה - הכל בתוך מים. סרטון נפלא