יום רביעי, 17 בספטמבר 2014

זן-שיאצו שנה ב' - שיעור 2



שיעור מספר 2
התחלנו דרך האבל בו אני נמצאת בימים אלו
ומה כל אחד מצא, התנסה ולמד מתוך השיעור הקודם במהלך השבוע.

את מתיחות המרידיאנים הפנמנו יחד עם המתיחות של הידיים. והנה הם בהמשך הכתוב.

הוספנו היום את האלמנט של העבר המשפיע על ההווה.
והתנסנו בבדיקת מצב הגוף בהווה על פי סולם הצבעים
בדיקה בעבר.
עבודה בעבר
בדיקה בהווה.
ראינו את השינוי. גם אם לא הבנו איך זה קורה...
האם אנו מבינים איך נוצר פרח?
שנה טובה

ריאות

מעי גס

קיבה
טחול

 
לב

מעי דק

שלפוחית שתן
כליות


מגן לב

מחמם משולש


כיס מרה
כבד









יום רביעי, 10 בספטמבר 2014

שנה ב' זן-שיאצו - שיעור מס' 1


והנה התחילה לה עוד שנה.
התרגשות של מפגש.
מה תבקשו לשנה החדשה ביחד?
עומק, התפתחות, שקט, רגש, איחוד, הטמעה, ביטחון, אומץ

ואני? מה מבקשת לתת בשנה הזו?
שלושה משפטים עלו בי:
ואהבת לרעך כמוך (רבי עקיבא)
אין שלם מלב שבור (הרבי מקוצק)
השלם גדול יותר מהחלקים המרכיבים אותו (סינרגיה)

וכך התחלנו...
בחזרה על הדברים המרכזיים שלמדנו בשנה א'.
התמקדנו במתיחות המרידיאנים, דרכם קל לי ללמד
ובחלק הראשון, התמקדנו בשכבות הצבע מהן בנוי הגוף.
מה זה אומר?
אנו עשויים מאור. הוא נכנס אלינו דרך כיפת הראש ודרך האדמה ומתחלק
בדרך לצבעים, כלומר לתדרים שונים , המשפיעים אחרת על הגוף.
ארגון זה ידוע כצ'קרות.
מה שפחות ידוע, זה שהצבעים מסודרים גם בעומק הגוף.
כשהאדום על פני השטח, והסגול פנימי ביותר.
כך שאם נביט על צ'קרה אחת, בעודה נכנסת לעומק, היא חולפת על פני כל הצבעים.
המרידיאנים, ערוצי האנרגיה, ממוקמים בעומקים שונים (שכבות)
ולכן, ממוקמים בצבעים שונים. לא תמיד על פי מה שאנו רגילים מרפואה סינית.
למשל, מרידיאן הכבד שוכן בעומק הכחול.
הביטו בתמונה



ואז הוספנו את האלמנט השני, שכדאי מאד לעבוד איתו: שישה כיוונים.
אלמנט זה, מביא את העיניים, ובעקבותיהם את הגוף, אל שקט מוחלט
מה שמאפשר כניסה מהירה אל תת המודע, בו מתרחשים תהליכי הריפוי.

ישבנו רגע במדיטציה, ויצרנו תנועה בעמוד השדרה כלפי מטה, מעלה, ימינה, שמאלה, קדימה ואחורה.
ראינו בעיני רוחנו, שהעיניים הפיזיות נעות בעקבות הכוונה.
ואז הבענו כוונה, לפתוח בבת אחת ששה כיוונים במרחב.
התרגיל הפשוט הזה, משקיט את העינים ומאפשר לאנרגיה להיאסף ולעבוד מיידית

מכיוון שהעולם שלנו הינו פרקטלי, כלומר, דומה לכרובית... בו פרח קטן נראה כמו הפרח הגדול



הרי שגם הכיוונים מתפתחים במרחב כמו מנדלה. ואפשר לעבוד איתם בשלב ראשון כעשר רמות של פתיחה.
כשמפעילים זאת בזמן הטיפול, ניתן לחוות, את המרחב בו הם אינם נפתחים, ואז להתמקד במרחב נמוך יותר, כדי לפתוח ולהעצים את הריפוי.

בשלב השלישי, איחדנו את שני חלקי השיעור, כשאנו בוחנים את סולם הצבעים בגוף במספר מקומות, מרגישים שיש שינוים המספרים למעשה על חסימות שונות, ובוחרים ליצור איזון, דרך הפעלת ששת הכיוונים, בשכבת הצבע המלאה ביותר!. כן. בדיוק שם. הריפוי הקל עובר דרך מה ששמח וחי. כך נוצר האיזון בשאר השכבות.
לעבוד היכן שחלש, זה להתאמץ. אבל כדאי לנסות גם את זה...

שתהייה לנו שנה טובה
נעמי