יום רביעי, 31 בדצמבר 2014

שיעור זן-שיאצו 31/12/14 - מתנה ענקית



קיבלתי היום מתנה. ביום האחרון של השנה האזרחית.
תוכנה בה אוכל לשחק עם התבניות הגיאומטריות,
כך שיהיו לי אמצעי המחשה ויזואלים. בשיעורים, ובכלל, האפשרויות פתאום אינן מוגבלות.
מתרגשת...
בקרוב סרטונים ותנועה.
וכאן, בתמונה להמחשה, מערך גאומטרי של הכבד
בניסוי קטן שערכתי עם נמרוד פרחי שהכין את התוכנה, עמדנו באופן בו הכבד נמתח, התבוננו בתמונה ובתנועה שלה במשך כשלוש נשימות, ובדקנו את התנועה שנית.
המבט על הפנים שלום, היה המבט שאתם כבר מכירים, אלו שעובדים איתי בכיתות.
והנה יש לי פתח מופלא להגיע ולתת את מתנת הריפוי הזו גם בדרכים נוספות.
מערך זה למשל, מוטבע באבן הלב של מרידיאן הכבד.
באופן תודעתי.

ובשיעור היום?
מתחילים שוב בשעה 9.00 החל משבוע הבא.
וחזרנו על השיעור הקודם.
מה שחדש היה ההתנסות וההיזכרות במערך שיש סביב הגוף.
ותרגלנו את המערך הזה במתיחות ובטיפול שנתנו.
הכל משחקים של אור. ואפשר לראות כאן סרטון מקסים שמראה זאת
אז שבוע טוב ושנה טובה


יום חמישי, 25 בדצמבר 2014

שיעור זן שיאצו שנה ב' 24/12/14



נפגשנו השבוע, קבוצה קטנה, אחרי החג.
התחלנו לתת שמות למתיחות המרידיאנים ברגליים
ומכיוון שאיני יכולה לעלות את התמונות המקוריות, בגלל באג כלשהו, אז, 
מעלה את התמונות כפי שהן מופיעות באתר.

התחלנו כרגיל עם הראות והמעי הגס:






ואז לקיבה ולטחול





ואז ללב ולמעי הדק




ואחרי שקצת נמתחנו, ניגשנו אל הבטן. המקום החשוף ביותר בגוף, שכשנוגעים בו בעדינות, אפשר לקבל את כל המידע. וכשנוגעים בו שלא בעדינות, המידע מוסתר. בתור התחלה, התמקדנו בגאוגרפיה. כלומר, מה המיקום של כל אחד מהמרידיאנים בבטן.


כשיצאנו להפסקה, טעימה להפליא, חזרנו עם בטן קצת מלאה... ולכן, עד שהאוכל קצת ירד, ביקשתי לחלוק עימכם שיר של ויסלבה שימברוסקה, שמבטא עבורי את החיבור לבטן ולקבלת המידע ממנה. שיר על חוש ההשתתפות!

שיר / ויסלבה שימברוסקה

אני מתדפקת על דלתה של האבן

זו אני, הכניסיני

רצוני להיכנס את תוכך,
להתבונן סביב
לשאוף אותך אל קרבי כנשימה.


לכי מכאן - אומרת האבן -
אני אטומה לגמרי.
אף בהיותנו מרוסקות לרסיסים
נהייה אטומות לגמרי.
אף בהישחקנו לחול
לא נכניס איש.


אני מתדפקת על דלתה של האבן,
זו אני, הכניסיני.
אני באה מסקרנות לשמה,
החיים בשבילי הם הזדמנות יחידה.
מתכוונת אני לטייל ברחבי ארמונך,
ואחר כך בעלה ובטיפת מים.
אין לי די זמן לשם כך.
תמותתי צריכה לרגש אותך.


אני עשויה אבן - אומרת האבן -
מתוך כורח עלי לשמור על כובד ראש
לכי מפה
אין לי שרירי צחוק.


אני מתדפקת על דלתה של האבן
זו אני, הכניסיני.
שמעתי שיש בך אולמות גדולים ריקים,
שעין טרם שזפתם, יפיפיים לריק,
דוממים, ללא הדי צעדים.
תודי שגם את יודעת על כך מעט מאד.


אולמות גדולים וריקים - אומרת האבן -
אך אין בהם מקום.
יפיפיים, יתכן, אך מעבר לטעם
חושייך הדלים.
יכולה את להכירני אך לעולם לא תדעיני.
אני פונה אליך בכל משטח פני
ובכל תוכי נפנית מעלייך.


אני מתדפקת על דלתה של האבן.
זו אני, הכניסיני.
אינני מחפשת בך מחסה עד.
אינני אומללה.
אינני חסרת בית.
עולמי ראוי לשיבה.
אכנס ואצא בידיים ריקות
וכעדות שבאמת הייתי כאן,
לא אציג דבר זולת מילים,
שאיש לא יתן בן אמון.


לא תיכנסי - אומרת האבן -
חסר לך חוש ההשתתפות.
שום חוש לא יחליף לך את חוש ההשתתפות.
אפילו מבט מחודד כדי ראיית הכל
לא יועיל לך כלל ללא חוש ההשתתפות.
לא תיכנסי, בקושי יש לך מושג על חוש זה,
בקושי הנבט שלו, הדמיון.


אני מתדפקת על דלתה של האבן
זו אני, הכניסיני.
אינני יכולה להמתים אלפיים מאות
כדי להיכנס אל מתחת לקורתך.


אם אינך מאמינה לי - אומרת האבן -
פני אל העלה, הוא יאמר את מה שאמרתי אני,
אל טיפת המים, היא תאמר את מה שאמר העלה.
לבסוף תשאלי שערה משערות ראשך.


צחוק מבקע אותי, צחוק, צחוק אדיר
שאינני יודעת לצחקו.
אני מתדפקת על דלתה של האבן
זו אני, הכניסיני.


אין לי דלת - אומרת האבן.


ואז, כשקצת דיברנו על השיר, ומהו חוש ההשתתפות, ביקשתי מכם לבחור את אחד האלמנטים בבטן. הקו המנחה, האלמנט בו יש הכי הרבה כוח חיים. זה שמהדהד בתוף גופכם. היכן שיש כוח חיים, אפשר לנוע.ואחרי שבחרתם יסוד אחד, בחרו, את המרידיאן בו תרצו לטפל, בכל דרך בה תבחרו לעשות זאת.וחיזרו שוב לבדוק את הבטן.ההפתעה, עם השינוי שחל, מרגשת תמיד...מירה ואריה, חסרתם לנו הפעם. מקווה שתשלימו קצת דרך מה שנכתב כאן.


יום רביעי, 10 בדצמבר 2014

שיעור זן-שיאצו שנה ב' 10/12/14


היום, רגע לפני חופשת החנוכה, סיימנו את המסע אל הידיים מבחינת המרידיאנים.
וגם טיפלנו וחווינו טיפול ארוך ומלא, בו איבחנו על פי צבעים, 
תהנו מהתמונות.
את התמונות של הידיים שקל יותר ללמוד מהם, אניח מתחת לתמונות היפות של יונדב שהיה אחלה דוגמן


מעי דק

מרידיאני היין

מציירת ברצינות...

מגן הלב

הכבד

הכליות

שוב המעי הדק. התמונה פשוט כל כך יפה

ראות

מעי גס

קיבה


טחול


לב


מעי דק


שלפוחית


כליות


מגן לב


מחמם משולש


כבד


כיס מרה


יום רביעי, 3 בדצמבר 2014

שיעור זן-שיאצו שנה ב' 3/12/14






נפגשנו השבוע אחרי הסדנה במדבר.  שקטשנשמנו עמוק אל תוך התאים.
ניצן שאלה, למה אני רצה? ולאן? ויש עוד דברים שהיא לא הבינה מהשיעורים הקודמים... 

עניתי שיש שתי דרכים ללמוד את המרידיאנים. אחת, לעבור על כל מרידיאן ומרידיאן מלמעלה למטה, לאורך כל הגוף והשנייה, לעבור על כל איבר בגוף ולהביט בתמונה רחבה, סביב הרגל. סביב היד, הגוף, הצוואר וכו'.
אישית, אני מעדיפה את הדרך השנייה שמאפשרת הבנה מרחבית.
ולמעשה, השיעור שלנו ברובו עסק בהתבוננות בזרוע, ובחיבור בין נקודת מוצא ידועה, בכף יד, לבין מרידיאן או תת מרידיאן.

בחרנו לעצמנו מרידיאנים באופן אינטואיטיבי ועבדנו אחד עם השני.

הוספנו גם את הגאומטריה המתאימה לכל מרידיאן, ואף חווינו את השילוב וההשפעה בין שתי גאומטריות, בתודעה.

ואלו הן הגאומטריות לכל המרידיאנים (בעיה טכנית מנעה ממיני לעשות כיתוב מתחת מגן לב ומחמם משולש):



מרידיאן הראות


מרידיאן המעי הגס

מרידיאן הקיבה

מרידיאן טחול

מרידיאן לב
מרידיאן מעי דק
מרידיאן שלפוחית שתן


מרידיאן כליות


הוסף כיתוב
מרידיאן כיס מרה


מרידיאן כבד



נשאלתי מהיכן הצורות וההקשר למרידיאנים?
הצורות הגאומטריות מקיפות אותנו ומהדהדות. זו השפה של אלוהים לדבר עם כל מה שברא בעולמו.

ההארה הקטנה שלי היתה על פסגת ג'בל ב'נת בסיני בפורים 2004. שם חוויתי את המארג של היקום ויכולתי להתחיל ולקטוף תובנות גאומטריות. כיוון שערוץ המרידיאנים פתוח לפני, הבנתי את הגאומטריה המקודשת בהקשר של ריפוי, ושילובים אלו ילוו אותנו לאורך שנת הלימודים. נעמיק במודל ספיראלי.

בהמשך השיעור, יונדב ביקש סדר והגיון. שהביא ליצירת חתך רוחב סביב הזרוע כדי להבין גם שם כיצד המרידיאנים מונחים.



זה עלול לבלבל, אבל החשיבות בעבודה עם מרידיאנים, היא עבודה פנימית. הם חלק מהמארג של האחדות, ולכן, הם נמצאים בגוף, אך גם מחוצה לו. והדרך הטובה ביותר להפנימם היא בתחושות בתוך הגוף, ואתם הולכים ומתקדמים בזה.

בהחלט היה שיעור מרתק וטעים, ויחד איתכם, אני לומדת מחדש...
תודה
נעמי

בשיעור של שנה א' ביקשתי להדגים את העבודה שלנו במרחב, וזו התוצאה...