הרבה מים זרמו בחיי מאז הפוסט הקודם.
יצאנו יחד למדבר, לסדנה מושלמת במזיגה בין לימוד, שקט, הוויה ואהבה.
הספקתי להכין את הבית ביום ראשון לקראת שבוע הלימודים
וביום שני בבוקר, בעודי הולכת בשדות הופיעו מעלי שתי אלומות קשת יפיפיות. מרגשות ומשמחות
בעומק הלב.
שאלתי את עצמי, אלו ניסים יקרו היום עם היופי הזה שהתגלה בפני,
ושעתיים אחר כך, בדרכי לבקר את אימי, שמפאת הסדנה, לא נפגשנו כהרגלנו בסוף השבוע,
התבשרתי על מותה.
היא נפטרה מהעולם במות צדיקים, כהרף עין ובשיבה טוב. בת כמעט 94 במותה.
צלולה ומתפקדת ועצמאית עד יומה האחרון.
הדבר שהיה לי הכי חשוב, זה שהלימודים ימשיכו בזמן שאני יושבת שבעה.
וזה המקום להודות לכל האסיסטנטים שלקחו על עצמם את המשימה.
לדניאל בן-טל, אילנה קדם, עפרה ויסמונסקי וליאת אלבז. תודה רבה לכם שעזרתם למהלך להמשיך.
ואז היה לנו שבוע חופש בחנוכה. והשבוע, כבר כרגיל, עטר סיכמה את השיעור של יום שלישי בצורה נפלאה.
וכל מה שנשאר לי זה להתפעם ולומר תודה.
זן שיאצו - שיעור 8 (15.12.15)
v הפעם בשיעור, בין חלק
ממתיחות המרידיאנים, עבדנו כולנו על גוף של אדם אחד, כשכל אחד נוגע בחלק אחר של
הגוף.
נעמי הנחתה מישהו מאיתנו לבנות כדור בצבע המרידיאן שמקיף את כולנו ובו
להציב את הצורה הגאומטרית של המרידיאן. הכדור היה בשלושה גוונים ונע בתנועה
סיבובית יחד עם הצורה שבתוכו. אדם שני הונחה להאיץ את מהירות הסיבוב פי 10, אדם
שלישי פי 100, אדם רביעי פי 1000 ואדם חמישי עצר את הכדור בפתאומיות וסובב לצד
השני.
בחלק השני של המפגש כשעבדנו בזוגות, המטפל דמיין את המהלך הזה בתוכו.
רק כשהכדור היה אדום, כללנו את העצירה הפתאומית.
v תרגלנו טיפול בלי
מגע, על ידי הדמיון בלבד. לפני שהתחלנו במהלך הקטה, ישבנו מול המטופל, תוך יצירת
מגע בין רגלינו לבינו. דמיינו איך הידיים שלנו נעות בקטה והרגשנו את הגוף שלנו תוך
כדי. היתה תחושה של עבודת עומק, וגם "המטופלים" חשו במגע שלא היה...
v נשאלה שאלה על אבחון
- האם הולכים עם האינטואיציה בלבד, או שיש איזשהו אבחון שממנו מחליטים על הדרך.
כשאנו עוברים על קשת הצבעים בתחילת טיפול ושמים לב שצבע מסוים הוא
חלש, זהו סוג של אבחון. יכול להיות שכבר נדע עם הידע שיש לנו היום באיזה מרידיאן
מדובר, ונחליט לחזק אותו, גם אם התמונה המלאה לא פרושה בפנינו.
v כאשר אנחנו רוצים
לחזק מרידיאן מסוים, לא נעבוד ישירות עליו כאשר הוא חלש. נעמי הביאה דימוי של מערכת
צינורות השקיה בגינה: אם יש צינור מסוים שהוא צר והזרימה בו איטית, לא נבחר להשקות
את הגינה באמצעותו, אלא נלך לצינורות זורמים יותר, כך שהשלם (הגינה / הגוף) יקבל
את הזרימה הנחוצה לו... יש לנו נטייה, בעיקר לנשים, לגונן על החלש, להכיל, לנסות
לטפח, אבל העבודה הנכונה היא דרך המקומות החזקים, שיכולים ליצור זרימה במערכת
כולה.
v כאשר אנו בודקים את
קשת הצבעים בנקודה מסוימת בגוף המטופל, אנחנו יכולים להיווכח באיכות שונה מזו
שתהיה בנקודה אחרת. למשל, צבע שהיה חלש בנקודה מסוימת בגב, לאו דווקא יהיה חלש כמה
סנטימטרים משם בנקודה אחרת. זה אומר שאיפשהו בדרך בין שתי הנקודות הללו ישנה חסימה
של הרובד המסוים שבו היה הבדל.
v בדקנו את קשת הצבעים
בשלוש נקודות בגב, וחיפשנו צבע חלש. לאחר מכן בחרנו צבע שאיתו נעבוד - זה יכול
להיות הצבע של המרידיאן השני בזוג, הצבע של המרידיאן שממול או כל דרך אחרת שמובילה
אותנו אל הצבע שממנו נכון לעבוד. אני שמתי לב שבצבע מסוים "המטופלת"
נשמה נשימה מלאה ועמוקה, והחלטתי לעבוד עם הצבע הזה.
העבודה עם הצבע היא מגוונת ונתונה לפרשנות אישית - לדמיין כדור מסתובב
בשלושה גוונים עם צורה גאומטרית בתוכו ובתוכה הצורה הגאומטרית המשלימה, לדמיין את
שם הצבע מסתובב בתוך כדור, לדמיין כדור שמקיף אותי ואת המטופל בצבע שבחרתי, להתנהל
עם הקטה בתוך מרחב שצבוע בצבע...
שמנו לב לחיבור לאדמה, לנוחות בגוף, לנשימה שלנו ולקצב שהיא מבקשת...
לאחר מכן בדקנו את קשת הצבעים שוב בשלושת המקומות, וחשנו בשינוי
שהתרחש. זהו גם חלק מהאבחון - אם יש הבדל, זוהי אינדיקציה לכך שהתרחשה תנועה
בכיוון מיטיב. אם יש צבע אחר שמבקש התייחסות, זהו המשך של האבחון ואפשר להמשיך
ולעבוד איתו. במהלך טיפול אפשר לאבחן מספר פעמים (על ידי קשת הצבעים למשל) על מנת
לקבל אינדיקציה על לטיפול שלנו.
