סיכום הסדנה במדבר נובמבר 2015

את המדבר אי אפשר להעביר במילים, ובכל זאת עטר סיכמה לנו את הסדנה.
מימד הזמן הוא שונה לחלוטין. מה שקולטים ביומיים, הוא כמו שנתיים התפתחות לפחות. כך שסדנה כזו מהווה קפיצה לחיבורים שלנו פנימה. אל גוף האור, אל אלוהים, אל ניצוץ הנשמה שבתוכנו.
הסדנה הקרובה תהיה בסוף ינואר.
ובעיקר יש את רגעי השקט. בהם הווים. הכנת הארוחות, הדלקת האש, יציאה לטבע. השמיים הכחולים.
כל אלו באמת מחזירים אותנו הביתה. פנימה. ללב.

תהנו מהסיכום של עטר.

סדנה ראשונה במדבר (נובמבר 2015)

התחלנו את המסע בחמישי בערב, מעגל פתיחה, שבו כל אחד ביקש לעצמו בקשה לסדנה:

נעמי ביקשה לראות את הנשמה של כל אחד, שנמצאת מעבר לאני שלו בעולם הזה.

עידן ביקש טבע ואנשים.

מיי ביקשה להרגיש בבית, לחזור לאדמה.

תומר ביקש להיות.

טלי ביקשה השתנות.

גבי ביקשה שחרור ממחשבות מגבילות, מתחושות אשמה...

אפרת ביקשה משהו שקשור לזרימה בתוכה, לאומץ.

נדב ביקש ללמוד.

רווית ביקשה משהו שקשור לאינטראקציות עם אנשים.

אופיר ביקשה לצאת מאזור הנוחות.

איילת השחר ידעה שהיא חוזרת הביתה, שזה-זה, על כל מרכיביו.

מיכל... מה מיכל ביקשה? אני רק זוכרת שנעמי אמרה שהיא רואה אצלה בפנים נשמה מאד רגישה.

עטר ביקשה מנוחה ואינטימיות עם אנשים.

מירב הזינה אותנו באור ואהבה, וכמה חוקים קוסמיים...

ליעד ודניאל הגיעו מאוחר יותר, כמו מעולמות גבוהים.

מייפל ודובה.

עברנו לתחושות הגוף, כשנעמי בחרה לכל אחד אזור מדויק לו.

יצרנו רשת חוטים בינינו, כשכל אחד מעביר את כדור החוט למישהו שנגע בו בדבריו.

דיברנו על חיבור שאפשרי גם "כשמנתקים" את הקשר הפיסי הנראה (חוט, מגע).

בשישי בבוקר התחלנו עם מתיחות המרידיאנים. דיברנו על המרידיאן הספירלי.

מעבר ל-12 המרידיאנים שאנחנו כבר מכירים, יש עוד שני מרידיאנים שעוברים לאורך הגוף, מלפנים ומאחור, וצבעם זהב וכסף. המרידיאן ה-15 הוא המרידיאן הספירלי, צבעו כחול עמוק, כמו כחול של טווס. הוא נע כסליל כפול, כמו מבנה ה-DNA, ועובר בין המפרקים.

המפרקים בגוף הם כמו כיכרות בכביש - הם מרכזים את התנועה. הם נקודות החולשה של הגוף, ובמקביל בהם מרוכזת האנרגיה. יש בהם צפיפות גבוהה יותר, ומהם המקור לשינוי. בתוך כל מפרק הספירלה דחוסה כמו כדור חוטים, ובין מפרק למפרק היא נשלחת, אוורירית יותר.

כשמסתכלים על אדם ששוכב מכיוון הראש שלו, ניתן לראות נטייה של האף לאחד הצדדים (ויש אנשים שאין אצלם נטייה). הנטייה הזו מעידה על נטייה של האדם לכיוון מסוים, על פי העין הדומיננטית שלו שמושכת את כל הגוף לכיוון שלה. עניין זה איפשר לנו לבחור את הסליל הראשון של המרידיאן הספירלי - התחלנו מהכתף שאינה דומיננטית.

המרידיאן הספירלי נע מהכתף השמאלית - לאגן הימני - לברך השמאלית - לקרסול הימני - לבוהן השמאלית והחוצה מהגוף - זהו סליל אחד. הסליל השני עובר בדיוק במסלול המקביל. שני הסלילים ממשיכים מהכתפיים למעלה אל המרחב דרך צד הראש הנגדי לכתף.

הנחנו ידיים על המפרקים של מי שעבדנו איתו, ששכב על הגב, ראינו את הנתיב של המרידיאן הספירלי, הזרמנו אותו בכחול, עד שהצלחנו לראות בגוף שלנו את הסליל הכפול בתנועה בו זמנית.

בין המפרקים במסלול יש מרחקים הולכים וקטנים, כך שבין כל שני מפרקים יש יחס הקרוב ליחס הזהב. כלומר, כל מפרק גדול בכ-2/3 מהמפרק שאחריו. זאת בדומה לסדרת פיבונצ'י שבה היחס בין כל שני איברים עוקבים שואף ליחס הזהב.

(סדרת פיבונצ'י היא סדרת מספרים ששני איבריה הראשונים הם 1, וכל איבר בסדרה הוא סכום שני המספרים שלפניו: 1,1,2,3,5,8,13,21…)

לאחר מכן יצאנו למדבר, כל אחד לבד, מצויד באצטרובל וצבעים, כדי למצוא ולצבוע ספירלות באצטרובל.

כשהתכנסנו שוב כל אחד בחר מספר, ונעמי סיפרה שזה הגיל שבו נקטעה עבור כל אחד מאיתנו הספירלה. המספר 6 יכול להיות 6 שנים, 6 חודשים, 6 ימים, 6 חודשי היריון... המספרים נוטים להיות נמוכים, מהשנים הראשונות שלנו, עד פחות או יותר גיל 7.

התחלקנו לשלשות, וכל פעם זוג עבד על אדם שלישי.

הנשמה שלנו חווה בחיים האלה אינסוף רגעים - מספר השנים שלנו X 365 ימים בשנה X 24 שעות ביום... אנחנו יכולים לבקש לקבל תחושה מכל רגע שאותו חוותה הנשמה שאיתה אנו מבקשים לבוא במגע.

ביקשנו לקבל תחושה מהגיל אותו בחר המקבל, והנחנו ידיים על מקום בגוף שלו שהוא השתקפות של המקום המורגש בגוף שלנו. כל אחד בחר בדרך המתאימה לו - צבע, תנועה, נקודה במרחב... וכולם תוך חיבור לאדמה ומגע שמכוון אל מעבר לגוף, אל המרחב.

כאשר התקבלה תחושה של מיצוי, חזרנו וביקשנו תחושה בגוף מהנשמה ברגע הנוכחי, ושוב חזרנו אל הגיל שבו נשברה הספירלה, ובדקנו מה מורגש כעת...

למחרת בבוקר מתחילים שוב עם מתיחות מרידיאנים, הפעם עם צורות גאומטריות. לכל מרידיאן יש צבע, הגוף שלנו בנוי משכבות של צבע שבהן עוברים המרידיאנים, ולכל שכבת צבע יש צורה גאומטרית. בטיפול אנחנו יכולים לבחור לעבוד עם צבע ויכולים לבחור לעבוד עם הצורה הגאומטרית. הצורות הגאומטריות של המרידיאנים הן גאומטריות מקודשות - כלומר, צורות שניתן להכניס לכדור כך שכל הקודקודים נוגעים בכדור. הן כולן בנויות מ-3 צורות דו-ממדיות בסיסיות: משולש, ריבוע ומחומש.

ריאות

מעי גס

טחול

קיבה

לב

מעי דק

שלפוחית שתן

כליות

מגן לב

כבד

מחמם משולש

כיס מרה

1.      ריאות LU ירוק - צורה גאומטרית של מחומש תלת ממדי. מבנה תלת ממדי שבנוי מ-12 פאות של מחומשים.

2.      מעי גס LI צהוב - פירמידה שבסיסה משולש.

3.      קיבה ST צהוב - פירמידה שבסיסה משולש.

4.      טחול SP ירוק - מחומש תלת ממדי.

5.      לב HT סגול - עשרימון - צורה תלת ממדית המורכבת מ-20 פאות של משולשים.

6.      מעי דק SI אדום - קובייה.

7.      שלפוחית שתן BL אדום - קובייה.

8.      כליות KD סגול - עשרימון.

9.      מגן לב PC טורקיז - מגן דוד תלת ממדי. בשכבה הכחולה יש שני רבדים - טורקיז וכחול, ולכל אחד מהם צורה גאומטרית שונה.

10.  מחמם משולש TW כתום - קובייה.

11.  כיס מרה GB כתום - קובייה.

12.  כבד LIV כחול - שתי פירמידות עם בסיס מרובע משותף.

בזמן המגע הנחנו ציור של הצורה הגאומטרית על גוף המטופל וראינו בעיני רוחנו את הצורה הגאומטרית של בן הזוג של המרידיאן, או שראינו את שתי הצורות מסתובבות אחת בתוך השנייה, במהירויות שונות, בכיוונים שונים... ובכל פעם בדקנו ונוכחנו שהמתיחה השתפרה.

בלימוד האחרון נעמי הציגה לנו חיבור בין מעגל המרידיאנים לבין סדרת פיבונצ'י. שניהם מסבירים את החיים, הקיום, ולכן מוכרח להיות ביניהם קשר.

מתחילים ממרידיאן מסוים ובודקים על איזה מרידיאנים נופלים איברי הסדרה:

1 - המרידיאן הנבחר (למשל לב)

1 - צועדים צעד אחד - מעי דק

2 - צועדים עוד שני צעדים - כליות - ממזרח למרידיאן הנבחר

3 - כיס מרה - המרידיאן שממול, השתקפות של המרידיאן הנבחר

5 - טחול

סיימנו מעגל אחד, ועכשיו האיברים שנקבל יהיו ברובד אחר. ניתן לדמות זאת כספירלה שמתחילה מהמרידיאן שבחרנו ועם כל סיבוב עולה כלפי מעלה לרובד חדש.

8 - כבד

13 - ריאות

21 - מחמם משולש

הסברים:

·         2 - המרידיאן שיושב ממזרח הוא האור. עליו נופלים הרבה ממספרי הסדרה, כלומר מרוכזת בו אנרגיה - הוא מספק תמיכה גדולה למרידיאן הנבחר. בדיוק כמו מפרק - שבו יש צפיפות של הספירלה, והוא הנקודה החלשה, החלון, שדרכו נכנס האור.

·         3 - המרידיאן מדרום - השתקפות. גם הוא מספק תמיכה למרידיאן הצפוני, כמו שלמדנו בשיעורים.

·         8 - תמיכה רגשית.

·         13 - תמיכה תודעתית.

·         21 - תמיכה נשמתית.

כל אלה הם מערך התמיכה של המרידיאן. כאשר אנו בוחרים מרידיאן לטיפול, אנחנו יכולים ליצור כוונה ולבקש ממערך התמיכה של המרידיאן להיכנס לפעולה.

כאשר מניחים את הזרוע על המרידיאן הנבחר במעגל המרידיאנים, אצבעות היד מוצאות את מקומן על מערך התמיכה:

"אור                 הנשמה            משתקף            ברגש                ובתודעה"

(אגודל-2)          (אצבע-21)       (אמה-3)           (קמיצה-8)        (זרת-13)

·         מספרים 1 ו-5 שנמצאים משני צדי המרידיאן, הם ספציפיים ולא ניתן להכיל אותם על כל מרידיאן. כל נשמה מגיעה לעולם עם מרידיאן אחד דומיננטי. בתוך תהליך ניתן לאתר את המרידיאן של האדם, אך עוד לא הגענו לזה...

כאשר יודעים מה המרידיאן, מספר 1 (המרידיאן שאחריו) הוא הקשר עם אמא. מספר 5 (המרידיאן שלפניו) קשור בשיעור מגלגול קודם - לתיקון שהנשמה הגיעה לבצע בגלגול הזה.

סיימנו עם מעגל תודה. כל אחד איפשר ל-3 אנשים שלהם הוא רוצה להודות לעלות בראשו. הודינו בלב לשלושתם והפכנו את התודה כלפי עצמנו, משום שזו השתקפות.

תודה.

היי שקטה, לזכרה של יונה גולדברג

שיעור זן-שיאצו 29.12.15

ושוב, סיכום נפלא של עטר את השיעור. תודה לך.

זן שיאצו - שיעור 10 (29.12.15)

השבוע חזרנו למתוח את המרידיאנים בזוגות, כשאחד שוכב על הגב והשני מותח לו את הידיים בהתאם למרידיאן וצועד צעדי חתול על היד. השתמשנו במערך התמיכה של המרידיאן - ביקשנו לראות שש צורות גאומטריות בצבעים התואמים להן שמסתובבות אחת בתוך השנייה.

שמנו לב שבמתיחות המרידיאנים עם הידיים, המתיחות של המרידיאנים שנמצאים באותה שכבת צבע הן קרובות זו לזו. סגול - כליות ולב - ידיים למעלה; מעט יותר למטה - כחול וטורקיז - כבד ומגן לב; יורדים קומה - ירוק - ריאות וטחול; יורדים - אדום - שלפוחית שתן ומעי דק. בשלפוחית שתן היד פרוסה החוצה, ובמעי דק היא מקופלת לכיוון הגוף, אך הידיים באותו קו גובה, אחת מול השנייה; יורדים - צהוב - מעי גס וקיבה (שוב הידיים אחת מול השנייה); כתום - מחמם משולש וכיס מרה (הידיים אחת מול השנייה). הצבעים, מלבד האדום, מסודרים גם לפי סדר הצ'אקרות.

דיברנו על יחסים בין הורים וילדים, על כך שלכל נשמה שיורדת לעולם, יש לפחות 70% לעבור את הקשיים שהיא זימנה לעצמה וללמוד את השיעורים שלה. נשמות שיש להן פחות סיכוי, לא יורדות אל תוך מבנה החיים המסוים שנבחן להן כשהיו למעלה, ויש לכך קשר להפלות טבעיות ומקרי מוות בעריסה בחודשים הראשונים לחיים... דיברנו על כך שההורים שבחרנו לעצמנו מדויקים להתפתחות הנשמה שלנו - הם יוצרים עבורנו מצבים קיצוניים שבהם אנחנו מוכרחים לשנות ולהשתנות.

דיברנו על כיוון התנועה של מחלות בגוף. מחלות מתחילות מבחוץ ועוברות פנימה - למשל מחלה בעור תקדים מחלה באיבר פנימי, מתחילות מהקצוות (הגפיים) ועוברות למרכז ומתחילות מלמטה ועולות למעלה - למשל דורבן ברגל שמקדים אירוע לב. הריפוי הוא בכיוון ההפוך. לכן, אם לאחר מחלה בדרכי הנשימה מופיעה פריחה, זה סימן טוב, שהמחלה יוצאת מהגוף.

המשכנו עם הקטה בשכיבה על הגב:

עד עכשיו תרגלנו את השלבים בקטה כשאנחנו יושבים לצד המטופל. לאחר החלקים שלמדנו במפגשים הקודמים, המשכנו היום לאחר שעברנו לשבת מול ראש המטופל, תוך שמירת מגע במעבר. העבודה שתרגלנו היא על אזור הכתפיים, השכמות, ההגנה האחורית של הלב, פתיחת הכנפיים.

באמצעות תנועה מהמפרקים מסדרים את ידי המטופל כך שהכתפיים והמרפקים שלו יהיו בזוויות של 90 מעלות.

שמים שתי ידיים על החלק העליון של הכתפיים, כאשר האצבעות שלנו פונות כלפי מעלה, ומותחים רחוק מאיתנו, לעבר האגן של המטופל. עצמות הכתפיים מחוברות בחוטים אל עצמות האגן, והמתיחה מהכתפיים מגיעה עד האגן וממנו עד כפות הרגליים.

לאחר המתיחה עולים על הברכיים, הולכים עם כפות הידיים על הגב, עד שמגיעים אל עצמות האגן - יד אחת מונחת בכל צד ומותחים יחד את עצמות האגן אחורה בהישענות עם הגוף שלנו.

חוזרים אחורה לשבת מול הראש.

כשיד אחת תומכת, יוצרים עם אצבעות היד השנייה תנועות ספירליות מהירות במקומות שונים באזור הכתפיים והשכמות. התנועה היא תנועה ספירלית קטנה כשבסופה יש ניתוק מהיר של האצבעות תוך כדי המשך הסיבוב. תנועות אלה עוזרות במצבי הצטננות, חולשה של הריאות, הן מסלקות ומנקות.

לאחר מכן עשינו תנועות ספירליות עם שתי כפות הידיים, צעדי "חתול בלי שפם" באזור השכמות.

לאחר מכן ביצענו מתיחה של כל שכמה בנפרד החוצה מהגוף. יד אחת תומכת והשנייה מותחת את השכמה הנגדית לה - השכמה היא בצורת משולש, והיד מונחת על הצלע של השכמה שקרובה לעמוד השדרה ומקבילה אליו. המתיחה היא כלפי חוץ, בכיוון הנגדי לעמוד השדרה, ובמקביל לאדמה. מחליפים ידיים ומותחים גם את השכמה השנייה.

לאחר מכן, שתי הידיים מוצלבות ומותחות יחד את שתי השכמות לשני כיוונים.

מורידים את ידי המטופל למטה תוך תמיכה במרפק.

המהלך הבא הוא 'גיהוץ' השכמה עם האמה שלנו. מתחילים מקצה השכמה שקרוב לעמוד השדרה ומגהצים באלכסון למטה והחוצה מהגוף.

שמים יד אחת על החלק העליון של עמוד השדרה, היד השנייה מונחת עלייה ו"נוסעים" עם שתי הידיים לאורך עמוד השדרה עד ש"נתקעים" באגן. הידיים שלנו מותחות קדימה והמשקל של הגוף שלנו אל העקבים.

עוברים לשבת לצד המטופל, כך שהפנים שלו יהיו מסובבות לכיוון השני. בודקים את המשקל ב-3 המפרקים של היד - כתף, מרפק ושורש כף היד. את המפרק הכבד ביותר מרימים כך שיהיה הגבוה מבין שלושתם, עם תמיכה בשבילנו - היד שלנו שמרימה את המפרק נשענת על הרגל שלנו ויוצרת תנועת מנוף. הגובה והמיקום המדויקים של המפרק הם לפי תחושה. שוהים במשך זמן מסוים עד להרגשת סיום, ובודקים שוב את המשקל בשלושת המפרקים. כאשר העבודה היתה נכונה, יהיה שינוי במאזן המשקלים - לכיוון מאוזן יותר.

מכניסים את הברכיים מתחת לכתף המטופל, או חלק אחר מהרגליים שלנו - כך שיהיה לו נוח. יושבים בזווית של 45 מעלות לעמוד השדרה של המטופל, כאשר הטבור פונה פחות או יותר למרכז הגב העליון.

מחזיקים בעדינות עם האצבעות של חלק השכמה הרחוק מאיתנו (של השכמה הקרובה אלינו) ו"פותחים" אותה לכיווננו. מאפשרים לכנף המלאך לצאת ופותחים את הלב. לכל אחד יש גמישות שונה בשכמה, ולכן הפתיחה תהיה שונה מאדם לאדם - יש לפתוח עד למקום נעים.

מוציאים את הרגליים מתחת לגוף, רוכנים מעל המטופל ומכניסים ידיים מעבר לצד הרחוק מאיתנו באזור הכתף - ומרימים מעט לכיווננו - למעלה ואחורה אלינו.

עוברים לבצע את המהלך גם בצד השני.

סיכום שיעור זן-שיאצו 22.12.15

ושוב, קצת באיחור, סיכומי השיעור הנפלאים של עטר.

זן שיאצו - שיעור 9 (22.12.15)

התחלנו את השיעור במדיטציה של ריפוי דרך תא בודד. אחרי שראינו את אלומת האור עולה בנו מהאדמה, ואלומה נוספת יורדת אליה מהשמיים, הכנסנו נקודת אור אל תא אחד דרך ממברנת התא.

כל אחד בחר אזור בגוף שאותו הוא חש כאשר כיוון לשחרור של דפוס או מחשבה הקיימים בו. הבאנו את האור אל תא באותו אזור, וכל אחד בחר מילה שתומכת בשחרור שהוא מבקש. למשל, קבלה, אהבה עצמית.

ביקשנו, כמו תמיד, בקשה למפגש.

המשכנו במתיחת המרידיאנים דרך תנוחות בזוגות.

עברנו לתרגול מגע. התחברנו לאדמה, אמרנו שלום לגוף שמולנו, גם לרגליים, והתחלנו לתרגל הליכת חתול.

הידיים ממוקמות על השרירים הזוקפים הרחוקים מאיתנו או מעבר להם (העיקר לא על עמוד השדרה), והן צועדות ומרחיקות את העור, ואיתו את הרקמה המחברת (fascia), הרחק מאיתנו. החלק שמבקש לגעת ולצעוד הוא מרכז כף היד - הלב.

בכל פעם יד אחת תומכת והשנייה הולכת, והתנועה היא מלמעלה למטה - מהשכמה אל האגן. רוב האנשים חיים ברמות סטרס גבוהות, ואנחנו רוצים להוריד את האנרגיה כלפי מטה.

בהתחלה יד הולכת אחרי יד מאזור השכמה ועד האגן בצעדי חתול. לאחר מכן יד אחת יכולה להישאר על השכמה או על האגן, והיד השנייה עושה לבד את כל הדרך למטה בצעדי חתול.

הצעדים הם הרחק מהגוף, אל המרחב, ובמקביל לקרקע.

בדקנו מה קורה כשאנחנו עושים צעד עד הסוף המתאפשר ועוצרים. אחרי כמה רגעים ניתן לפעמים לנוע עוד קצת הלאה למרחב.

עברנו לצד השני של עמוד השדרה, שקרוב יותר אלינו, וגם אותו מתחנו הלאה מאיתנו.

בסוף תרגלנו צעדי "חתול בלי שפם", חתול ללא שיווי משקל, כלומר צעדי חתול בספירלה. מניחים שתי ידיים בשתי נקודות על הגב ויוצרים תנועה ספירלית, עם עדיפות למקום שאותו חש המטופל במדיטציה בהתחלה, ושממנו ביקש ליצור תנועת שחרור.

דיברנו על ביקורת עצמית ומשמעות הגב בגוף שלנו. כאשר היינו עוברים ברחם, היינו מקופלים בתנוחת עובר וחשפנו את הגב שלנו החוצה. וכשאנחנו מתנהלים בעולם, אנחנו ממשיכים "לסובב את הגב" כשלא נעים לנו ו"מי שמביט בנו מאחור לא יודע מי אנחנו". הגב סופג אליו את העבר שלנו, את הקשיים. לכן, כשאנחנו עובדים על גב של מישהו, הדברים מתחילים לצוף.

דיברנו על ה"אני" שממנו נובעת בין היתר הביקורת העצמית. בזמן טיפול כשעולה ביקורת, אנחנו יכולים להגיד לה שלום, אנחנו כבר מכירים אותה... ואפשר לבקש ממנה לזוז קצת הצידה עד לסוף הטיפול. התבוננות חיצונית כזו מאפשרת לצאת מתוך האני המצומצם אל האַין ומשם תגיע העזרה - "מאַין יבוא עזרי". אנחנו נוהגים לתפוס את המשפט כשאלה - "מאיפה יבוא עזרי?" וזו למעשה התשובה - מאַין!

בזוגות חדשים עברנו לעבודה ממוקדת על חוליות עמוד השדרה. אחרי שהתחברנו לאדמה ועשינו היכרות עם הגוף, חיפשנו מרווח בין שתי חוליות. בתוך המרווח שמנו אצבע ובעדינות כיוונו תנועה ל-6 כיוונים, אחד בכל פעם.

למעלה (לכיוון הראש) וחזרה לאמצע.

למטה (לכיוון הזנב) וחזרה לאמצע.

שני הכיוונים האלה נוגעים לקשר שלי עם עצמי, עם אלוהים.

ימינה וחזרה, שמאלה וחזרה - כיוונים המחוברים לאמא ואבא.

קדימה (למעשה, הכיוון הוא למטה כאשר המטופל שוכב על הבטן) וחזרה - עתיד.

אחורה (הכיוון הוא למעלה כאשר המטופל שוכב על הבטן) וחזרה - עבר.

התנועה היא עדינה מאד, בעיקר בדמיון ובכוונה.

שמנו לב למרחקים שונים שמתאפשרים בכיוונים שונים.

בסוף יצרנו תנועה ספירלית עדינה במרווח, ובחרנו עוד שני מרווחים לביצוע המהלך.

לאחר מכן בחרנו חוליה שקראה לנו, תמכנו בה משני צדדיה ויצרנו בה תנועה ספירלית קטנטנה. דמיינו תוך כדי את אותו אזור בגוף שלנו.

העבודה על מערכת העצבים היא זעירה ועוצמתית במקביל - בדומה לתפיסה ההומאופטית.

כשהמגע נעשה באופן מדויק, המטופל מרגיש שהוא מרחף, טס...

דיברנו על פילוסופיה סינית, והתחלנו ממספרים:

1 - הכל, האחד, האל, הטאו.

2 - יין ויאנג, שני אלמנטים מנוגדים בעולם: גבר ואישה, שמש ואדמה, קור וחום...

3 - התנועה בין שני היסודות הללו שיוצרת את כל התופעות בעולם. למשל, הפרי שאנחנו אוכלים מורכב מאור השמש ואנרגיית האדמה.

4 - מספר שמתקשר אל המספר 13 ומורכב ממנו. 13 הוא מספר בעל משמעות בדתות ופילוסופיות רבות. בגוף יש 13 מפרקים ראשיים, המילה "אהבה" מתחברת ל-13.

5 - היסודות:

מים: כליות ושלפוחית שתן;

עץ: כבד וכיס מרה; 

אש: לב ומעי דק, 

מגן לב ומחמם משולש; 

אדמה: טחול וקיבה;

 מתכת: ריאות ומעי גס.

מעגל תומך/מאפשר:

המים מאפשרים לעץ לצמוח

העץ מאפשר לאש לבעור

האש חוזרת ומזינה את האדמה (אפר)

האדמה מאפשרת למתכת להתקיים בתוכה

המים נישאים על המתכת באדמה

מעגל מווסת:

המים מכבים את האש

האש מתיכה את המתכת

המתכת גודעת את העץ

העץ מחזיק את האדמה במקומה

האדמה יוצרת גבול למים שבתוכו ניתן לזרום

ניתן להסתכל על מעגל היסודות כעל מעגל החיים:

מים - הריון ועוברות; עץ - ילדות; אש - התבגרות; אדמה - בשלות; מתכת - זיקנה.